חלק זה מכיל סקירה מפורטת של ההתקדמות הנוכחית של AI בתחום יצירת התוכן. הוא דן באילו יתרונות ויישומים אלגוריתמים אלה מציעים לקופירייטרים וכיצד ניתן ליישם אותם לשיווק, פרסום ותיעוד פנימי. מערכות מחולל התוכן מספקות דחיפה עצומה לפרודוקטיביות העבודה וליעילות, תוך פתרון בעיות רבות של זרימת עבודה שבהן נתקלות ההתקדמות בחקר הבינה המלאכותית.
כל האנשים סביבה לא ממש יודעים מה לעשות אבל חלקם אומרים דברים כמו "לעזור לה". יש אנשים שמנסים לגעת בה אבל היא חלשה מדי כי היא פשוט התייאשה ומתה.
מותה של נערת הליווי במרכז היה עצוב מדי. היא הגיעה בשעת לילה מאוחרת לבית החולים כי עברה התקף לב. אבל זה היה רחוק מדי אז היא מתה במקום שהיא מחכה לעזרה. זה נגע לליבי כשהבטתי בה ומצאתי מישהו אוהב אותה, דואג לה ומספר לנו על החדשות הרעות האלה שהתפשטו כמו אש מתחת למים.
פרק 1: צוטה
בוקר אחד בחופשה בשלהי הקיץ, מצאתי את עצמי צופה בציפורים על שפת הנהר, כשהתברר לי שדבש השחור לא נראה באופק.
נזכרתי כשבמהלך הטיולים המוקדמים ברכבת ראיתי את הציפורים האלה מחכות בצינת הבוקר.
באור השמש הנצחי של ביתי הכפרי הם נצצו בצורה כל כך מבריקה, טובלים לשתות את החלב המתוק שלהם, עם כנפיים פרושות לרווחה כמו רקדן על פוינט: התזמורת שלי מעולם לא נשמעה כל כך קרובה – כל כך קרובה בהישג יד.
אז הייתה תשובה אחת בלתי נמנעת למה שקרה להם – לחבר האבוד שלי בין חברי הכיתה.
פרק 2: קוראים לה ננסי
אם בחורה נמצאת במרכז, היא בדרך כלל יכולה להרשות לעצמה להיות פחות פעילה (אחד ה"יציאות" הפוטנציאליות שלה) ולהתהפך רק אם היא רוצה להכות.
באופן כללי, בנות מובילות זוגות נמוכים שכן הן מתכוונות שליריבותיהן יש סיכוי טוב יותר להכות בשיא או נמוך לא סביר. יתר על כן, החליפה לא חשובה להם כל כך בגלל הניסיון לנחש מה מונח.
פסקה זו
חלק זה מדבר על ההשפעות של פריסת הצבא לאפגניסטן. מילות המפתח הן "משמר בייבי בום במחסום", "לבנים לזהב, אופיום ונשק באפגניסטן"
פסקה זו מתארת את הצד של המאבטח בטיעון. ויכוח שבו יש צבא פרוס לאפגניסטן כדי לשמור על ארצנו בטוחה בזמן שהם שם והם דואגים שלא מתעלמים מהאינטרסים של האזרחים הפשוטים. המתדיינים שואלים האם זה כדאי או לא?
מוזכרים בדרך אגב כמה חילופי דורות שגרמו למה שאפשר לתאר כקרע כללי בין צעירים לאנשים מבוגרים בעלי ערכים שונים של סדר עדיפויות.
נערת הליווי מייצגת את כל הבוגרים בשנג'ן שממש לפני סיום הלימודים לא יכולים להחליט איזה סוג עבודה הם רוצים לעשות. הם מלאים בחוסר ודאות וללא מושג קבוע לגבי העתיד.
נערות ליווי הן בני אדם. עדיין יש להם מחשבות מעורפלות וחלומות גדולים.
התחושה שהם חיים בסוריאליסטי לעולם לא תשתנה כל עוד החברה עומדת בפני שינויים קיצוניים.
אולי איפשהו בסין עשויה להיות קבוצה של נערות ליווי שלומדות יחד באוניברסיטה, מאזינות להרצאות על מרקס, קוראים ספרי לימוד בהיסטוריה על דמוקרטיה, בודקות את נקודת המבט הדמוקרטית של דיואי על ידע ובודקת את חייו של לוק כדי לקבל השראה להתפתחותן שלהן. אבל יום אחד הם מתעוררים מהעולם הדמיוני הזה ואז חוזרים למציאות.